מאת יגאל לב
כיום קיימים מחקרים ברמה בן לאומית שקבעו שבדיקת הפוליגרף הינה בדיקה מדעית ומדויקת עד לדיוק של 98% .
2% הנותרים כוללים בתוכם את המרכיבים הבאים:
• הפרעות אישיות.
• הפרעות פסיכולוגיות
• הפרעות אנטי סוציאליות
• הפרעת אישיות גבולית
• נרקיסיסטים
• אישיות כפייתית
• פסיכופט.
o במהלך הרעיון המקדים , הפרי טסט, הבודק יודע לאבחן באם קיימת הפרעה.
o הבודק ידע באם המועמד מתאים לבדיקה ואו שמא יפסול מועמד שכזה.
o בדיקת הפוליגרף אמינה גם מהסיבות הבאות:
• הבדיקה מבוססת על תגובות פיזיולוגיות של הנבדק,תגובות הנובעות ממערכת העצבים האוטונומית שמרכזה בגזע המוח כך שאין לנבדק שליטה עליה.
• מכשירי הפוליגרף כיום משודרגים ובנויים באופן ממוחשב, בעלי תכונות פענוח מרביות שלא כבעבר.
• כפועל יוצא של המכשור המשודרג, הוסמכו גם בודקים שלמדו מעבר לצרכים "שהספיקו" בעבר .
אמינות הבדיקה מוטלת בספק במקרים הבאים:
• מערך שאלות לא מתאים.
• הבודק השתמש או לא השתמש בכלי עבודה נכונים לקראת הבדיקה.
• הבודק לא התייחס לעניינים מהותיים שקשורים במהלך הבדיקה ובנבדק עצמו.
• הנבדק מפריע למהלך הבדיקה.
מדוע ישנן בדיקות סותרות?
• כזכור דווקא בזמן שרמת המכשירים והבודקים שודרגה, עדיין קיימות טעויות ותוצאות סותרות בבדיקה.
• אקדים ואציין כי נבדק דובר שקר אינו ממהר לשתף את הסביבה בתוצאות הבדיקה, על כן אנו מודעים רק לנבדקים דוברי האמת על פי רוב.
• רצוי לבצע בדיקה לשני צדדים במכון אחד, כדוגמת הרכבת "פאזל" כך שהבודק מודע לכול, ואינו חסר ידע במערכת כולה.
• על הבודק לנהוג באופן אובייקטיבי ולא להימנע מתשאול כולל הנוגע בנושא הנדון.
• הבודק לא יבוא לקראת מזמין הבדיקה ו/או הנבדק בשום פנים ואופן.
• על מזמין הבדיקה למסור את כול הפרטים שברשותו ביחס לנושא הנבדק וכן ביחס לנבדק עצמו.
• אין להעמיד את הבודק במבחן- אלא את הנושא הנבדק.
• הבודק יודע לאבחן תרופות שנוטל הנבדק לכדי אישור/פסילת הבדיקה .
• הבודק יודע באם הנבדק נטל "תרופה" שמטרתה הרצון להפריע למהלך הבדיקה התקין.
כותב המאמר הינו יוצא משטרת ישראל אח"ק, מומחה לאבחון פסיכופסיולוגי
ס.יו"ר איגוד בודקי הפוליגרף הממוחשב בישראל,בעלים של מכון בעל מוניטין רב המוכר ברמה הארצית.